האבחנה של מחלה זו מתבססת בעיקר על תלונותיו של החולה או הוריו ובדיקתו הגופנית. בדיקות המעבדה משמשות ככלי עזר אבחוני. אבחנת דלקת מפרקים אדיופאטית (דמ"א) קיימת בילדים מתחת לגיל 16 שנים עם דלקת מפרקים הנמשכת 6 שבועות ומעלה.

קיימים 7 תתי סוגים של המחלה:

1. מחלה מיעוט מפרקית (מעורבות של עד 4 מפרקים כולל).
2. מחלה רב מפרקית עם rheumatoid factor (בדיקת דם) שלילית (מעורבות של 5 מפרקים ומעלה).
3. מחלה רב מפרקית עם rheumatoid factor (בדיקת דם) חיובית.
4. דלקת מפרקים עם פסוריאזיס.
5. ספונדילוארתרופטיה – מחלה המערבת גם את נקודות החיבור בין הגידים לעצמות ואת מפרקי האגן האחוריים.
6. מחלה סיסטמית – כוללת חום מעל שבועיים, פריחה, הגדלת קשרי לימפה וכבד וטחול בנוסף למחלת מפרקים.
7. מחלה שלא סווגה באחד הקטגוריות הנ"ל.

בדיקות אבחנתיות

בדיקות דם ומעבדה
בדיקות הדם לאבחון דמ"א (JIA) אינן ספציפיות בילדים. לעיתים בדיקות הדם תראינה עלייה במדדי דלקת המעידים כי ישנה דלקת כלשהיא בגוף – כך לדוגמא כדוריות הדם הלבנות תהיינה גבוהות, מדד ה-CRP יהיה גבוה ושקיעת הדם תהיה מוחשת.

ברם, חשוב להדגיש כי פעמים רבות בדיקות הדם תהיינה תקינות, בעיקר במחלה המיעוט-מפרקית, ומצב זה עדיין אינו שולל קיום דלקת מפרקים. בדיקת מעבדה חשובה נוספת הינה בדיקת ה- (ANA (Anti-Nucleus-Antibody. מדובר בנוגדנים כנגד מרכיבים של גרעיני התאים בגופנו. גם בדיקה זו לא תמיד תהיה חיובית, אולם במידה ובדיקה זו חיובית, היא עוזרת לתמוך באבחנה. בנוסף,ANA חיובי, מעלה את הסיכון לפיתוח דלקת ענביה (אובאיטיס) בעיניים ולכן על ילדים אלו להיות במעקב תכוף יותר של רופא עיניים.

בדיקות רדיולוגיות
השפעתם של צילומי רנטגן על האבחנה מועטה. שכן, ברוב המקרים הם יהיו תקינים. הדמיית תהודה על קולית (אולטרא סאונד) של המפרקים יכולה לעזור במידה ובבדיקה גופנית הממצאים (נפיחות, כאבים וכו'), דלים והתמונה הקלינית אינה ברורה, בד"כ אין טעם לבצעה כשנוכחות דלקת המפרקים הינה חד משמעית.
בדיקת MRI יכולה להדגים בצורה מיטבית את המפרק אבל גם כאן אין צורך לבצעה במידה והאבחנה ברורה.

הכותב הינו דר' גיל אמריליו, ראומטולוג ילדים במרכז הרפואי שניידר פתח-תקווה